בג"צ "מטפל" בועדות הערר לענייני ארנונה
רקע:
ועדת ערר לענייני ארנונה הינה ועדת חובה בעיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות, אשר חייבי ארנונה בתחום הרשות יכולים לערער בפניה על קביעת הארנונה שנקבעה להם, אם מנהל הארנונה של הרשות דחה את בקשתם לתקן או לשנות את חובת תשלומי הארנונה שנקבעה להם. חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו - 1976, נותן למעשה את המסגרת החוקית לועדת הערר.
החוק מפרט מהן הטענות לפיהן ניתן להגיש השגה על חיוב בארנונה. השגה שכזו מוגשת למנהל הארנונה. החוק מתיר למי שרואה עצמו מקופח בתשובת מנהל הארנונה, לפנות אל ועדת הערר לענייני ארנונה.
החוק מפרט גם את אופן בחירת הוועדה: ועדת הערר לענייני ארנונה מתמנה על ידי המועצה - כלומר המועצה היא שקובעת את חבריה ואת יושבהראש של הועדה.
טענתם של התנועה להגינות שלטונית היא שאין כמעט כל דרישת סף למינוי חברים לועדות הערר לענייני ארנונה, ובדרך כלל מתמנים מקורבים של בכירי הרשויות המקומיות, ואפילו מועמדים נטולי השכלה או כישורים רלוונטיים. טענה מרכזית נוספת בעתירה היתה כי ועדות הערר לענייני ארנונה אינן עצמאיות, שכן שכר חבריהן הקבע על ידי גזבר הרשות המקומית והדיונים מתנהלים אף הם במשרדי העירייה שהיא צד לסכסוך.לטענת העותרים, חברי ועדת הערר לענייני ארנונה מצויים לעתים קרובות ביחסים קרובים עם הגוף הממנה, ראש הרשות המקומית וחברי המועצה. מציאות זו לדבריהם, גורמת לפגיעה קשה בנישומים המבקשים לחלוק על חיובי הארנונה.
השינוי הצפוי:
אמנם בעתירה ביקשה התנועה להגינות שלטונית כי שיפור הטיפול בועדות הערר לענייני ארנונה יבוצע באמצעות שינוי חקיקתי, בו חוק בתי דין מנהליים יחול על ועדות הערר, אך בפועל בית המשפט בחר בדרך אחרת ובהסכמת העותרת נמחקה למעשה העתירה, תוך שבפסק הדין הובאו פירוט ההצעות והערות שעלו במהלך הדיון בבית המשפט.
ראשית, פירט בית המשפט את נוסח "הנחיות לעניין דרך מינוין ופעולתן של ועדות הערר לארנונה", שעל פי הצהרת המדינה, ייכללו בחוזר מנכ"ל משרד הפנים. בית המשפט מפרט את נוסח החוזר שיועבר למעשה לרשויות המקומיות על ידי משרד הפנים, ובו כללי הפעולה לועדות הערר לענייני ארנונה.
בין השאר, קובעות ההנחיות מי ראוי להתמנות כיושב ראש ועדת הערר (עורך דין הכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום, המצוי בדיני השלטון המקומי והמיסוי המוניציפאלי), מהי תקופת הכהונה (4 שנים עם אפשרות לתקופת כהונה נוספת), מהם התנאים להפסקת כהונה, אופן התגמול עבור חברות בועדה, וכן הנחיות ברורות לעניין ניגוד עניינים של חבר ועדה (לא יתמנה כחבר ועדת ערר לענייני ארנונה מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר ועדת הערר לבין עניין אחר שלו). לעניין מקום מושבה של ועדת ערר לענייני ארנונה, נקבע כי אין מניעה כי יהא זה במבנה של הרשות המקומית, אך בית המשפט מטיל מגבלה על כך שועדת הערר לענייני ארנונה לא תמוקם באותו מבנה של אגפי הכספים ו/או הגבייה של הרשות המקומית.
